ירושות וצוואות

חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עיזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

ירושה היא, על פי חוק הירושה התשכ”ה- 1965, העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין.

אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה.

במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק.

כדי לחלק את עיזבונו של הנפטר בירושה על פי דין יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל לפי מקום הימצא נכס מנכסי העיזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים.

קופות גמל וביטוחי מנהלים: אלה אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומים. כל מקרה אחר יש לציין במפורש בגוף הצוואה. 

שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה.

גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.

אם אין לנפטר יורשים, בדרגות הקרבה הנזכרות בחוק – עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

סדר היורשים:

בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.

ידועים בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור, קיימו משק בית משותף.

ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו. בן זוג ואחים מתחלקים 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.

בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.

הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.

ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי הנפטר נפטר לפניו חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי הנפטר נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו עפ”י צו ירושה/קיום צוואה.

ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.

ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה.

צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הדתיים.